ראיית חזה של אשה
הרב יניב חניאטזתמוזתשפ08/07/2020
שאלה:
האם מותר לגבר לראות חזה של אישה?(לא אשתו) אם אסור, איפה זה מוזכר??
תשובה:
אסור לגבר לראות חזה חשוף של אשה זרה.לחזה יש, כמובן, משמעויות מיניות רבות, והוא נחשב לחלק גוף מכוסה. אפילו בחז"ל כתוב שהחזה הוא הוד יפיה של האשה.
ואת האיסור להסתכל על דברים מכוסים המעוררים למחשבה מינית לומדים מהפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".
תשובות נוספות בנושא-
תשמיש
בזמן תשמיש- כן. ודאי. אפילו רצוי. כתוב שזה "הוד יופיה".
שלא בזמן תשמיש- גם מותר. כמובן בזמן שזה לא מביא לידי הרהור מיותר או משהו כזה.
אבל החזה הוא חלק חשוב בקרבה בין איש לאשתו.
בזמן תשמיש- כן. ודאי. אפילו רצוי. כתוב שזה "הוד יופיה".
שלא בזמן תשמיש- גם מותר. כמובן בזמן שזה לא מביא לידי הרהור מיותר או משהו כזה.
אבל החזה הוא חלק חשוב בקרבה בין איש לאשתו.
ניתוח פלסטי
יש לתשובה הזו כמה חלקים, אני חושב.
החלק הראשון הוא שניתוח פלסטי בכלל, וניתוח חזה בפרט, הם לא דבר פשוט. כלומר- מדובר בפרוצדורה ניתוחית, שיש בה סיכון מסויים, וגורמת נזקים לאורך זמן. וכמו כן מדובר בדבר לא צנוע במהותו. מבחינת החשיפה לרופא, המדידות, ההתאמות, צילומים, סימונים וכדומה. כך שצריך סיבה ממש ממש טובה לעשות כזה. ולא כמו שאולי מקובל היום, שעושים דברים כאלו בקלות יתירה (אחד המפתללים בבית כנסת שלי סיפר לי שהוא היה בתור למין ניתוח פלסטי בכרחי והיה בהלם מכמויות הנשים שחיכו בתור). כך שהעניין הראשון הוא שצריך סיבה טובה. ובטח מבחינה הלכתית, שנוגעת לצניעות.
החלק השני הוא שבהחלט יתכן ובמצבים נפשיים מסויימים, של בושה עצמית גדולה, של מצוקה נפשית בגלל המראה וכדומה, שבהם זה יהיה מותר. אם יש בזה משום שיפור ההרגשה של המצוקה. עם דגש על מצוקה, על צער גדול ולא על סתם הרגשת אי נוחות. כלומר- אם היה מדובר במום של ממש, ודאי שהיינו מתירים ניתוח כזה. אולם השאלה אם זה ממש מום מבחינת האשה. יש מצבים בחז"ל שהם מגדירים בעיות בחזה כמום.
בחלק השלישי נוגע לעניינים רוחניים ולקשר שבין המראה לתחושה הנפשית. בכך, כולנו בחברה המודרנית והמערבית, בודאי חולים ולא בריאים. אנחנו ללא ספק נותנים למראה החיצוני ול"הגדרות החיצוניות" של מה יפה ומה לא יפה להשפיע עלינו. ואנחנו, כולנו בעולם המודרני, הרבה יותר מידי עסוקים בחיצוניות. מודל היופי המודרני הוא מאוד בעייתי וגורם הרבה פעמנים למשברים אמיתיים. ופעמים רבות, כמו שאמרנו כשלא מדובר במום, התחושה הפנימית של חוסר שביעות רצון והרגשה רעה בגלל מראה חיצוני, קשורים לתחושה פנימית. כלומר- אם תשכנעו את עצמכם שזה מה שיפה, שאת הכי יפה והכי מתאימה בעולם לבעלך, זה יעבוד וישפיע על התחושה.
זה בהחלט לא קל ואני יודע כמה כולנו מושפעים באמת ממה שרואים בחות ובתקשורת, אולם למדתי, חד משמעית, שכמעט ואין משמעות למראה החיצוני ה"אובייקטיבי", זה תלוי בתחושות ובהקרנה הפנימית.
לכן, אם לא מדובר ממש ב"מום" ובהרגשה שלך שאת ממש ממש סובלת מזה. אני חושב שאין מקום לניתוח כזה. הוא מסוכן, יש לו השפעות בריאותיות לא קטנות והוא ממש ממש לא צנוע. את (בראש ובראשונה) ובעלך, יכולים בהחלט לעבוד על עצמכם, שוב ושוב ושוב, ולנסות לחנך את הלב שאת הכי יפה בעולם. בשבילך ובשבילו.
יש לתשובה הזו כמה חלקים, אני חושב.
החלק הראשון הוא שניתוח פלסטי בכלל, וניתוח חזה בפרט, הם לא דבר פשוט. כלומר- מדובר בפרוצדורה ניתוחית, שיש בה סיכון מסויים, וגורמת נזקים לאורך זמן. וכמו כן מדובר בדבר לא צנוע במהותו. מבחינת החשיפה לרופא, המדידות, ההתאמות, צילומים, סימונים וכדומה. כך שצריך סיבה ממש ממש טובה לעשות כזה. ולא כמו שאולי מקובל היום, שעושים דברים כאלו בקלות יתירה (אחד המפתללים בבית כנסת שלי סיפר לי שהוא היה בתור למין ניתוח פלסטי בכרחי והיה בהלם מכמויות הנשים שחיכו בתור). כך שהעניין הראשון הוא שצריך סיבה טובה. ובטח מבחינה הלכתית, שנוגעת לצניעות.
החלק השני הוא שבהחלט יתכן ובמצבים נפשיים מסויימים, של בושה עצמית גדולה, של מצוקה נפשית בגלל המראה וכדומה, שבהם זה יהיה מותר. אם יש בזה משום שיפור ההרגשה של המצוקה. עם דגש על מצוקה, על צער גדול ולא על סתם הרגשת אי נוחות. כלומר- אם היה מדובר במום של ממש, ודאי שהיינו מתירים ניתוח כזה. אולם השאלה אם זה ממש מום מבחינת האשה. יש מצבים בחז"ל שהם מגדירים בעיות בחזה כמום.
בחלק השלישי נוגע לעניינים רוחניים ולקשר שבין המראה לתחושה הנפשית. בכך, כולנו בחברה המודרנית והמערבית, בודאי חולים ולא בריאים. אנחנו ללא ספק נותנים למראה החיצוני ול"הגדרות החיצוניות" של מה יפה ומה לא יפה להשפיע עלינו. ואנחנו, כולנו בעולם המודרני, הרבה יותר מידי עסוקים בחיצוניות. מודל היופי המודרני הוא מאוד בעייתי וגורם הרבה פעמנים למשברים אמיתיים. ופעמים רבות, כמו שאמרנו כשלא מדובר במום, התחושה הפנימית של חוסר שביעות רצון והרגשה רעה בגלל מראה חיצוני, קשורים לתחושה פנימית. כלומר- אם תשכנעו את עצמכם שזה מה שיפה, שאת הכי יפה והכי מתאימה בעולם לבעלך, זה יעבוד וישפיע על התחושה.
זה בהחלט לא קל ואני יודע כמה כולנו מושפעים באמת ממה שרואים בחות ובתקשורת, אולם למדתי, חד משמעית, שכמעט ואין משמעות למראה החיצוני ה"אובייקטיבי", זה תלוי בתחושות ובהקרנה הפנימית.
לכן, אם לא מדובר ממש ב"מום" ובהרגשה שלך שאת ממש ממש סובלת מזה. אני חושב שאין מקום לניתוח כזה. הוא מסוכן, יש לו השפעות בריאותיות לא קטנות והוא ממש ממש לא צנוע. את (בראש ובראשונה) ובעלך, יכולים בהחלט לעבוד על עצמכם, שוב ושוב ושוב, ולנסות לחנך את הלב שאת הכי יפה בעולם. בשבילך ובשבילו.
חלב אם
אני חושב שבמסגרת קיום היחסים בין איש לאשתו זה מותר לשתות מעט מהחלב של האשה. כחלק מההכנה לתשמיש.
חלב אם איננו חלבי או בשרי, הוא נטרלי.
אני חושב שבמסגרת קיום היחסים בין איש לאשתו זה מותר לשתות מעט מהחלב של האשה. כחלק מההכנה לתשמיש.
חלב אם איננו חלבי או בשרי, הוא נטרלי.
בין בעל לאישה
1. להסתובב בבית ערומים לגמרי לא נראה, צניעות היא לא רק בין הבעל לאשתו, היא גם כלפי שמיא. אז אם זהחלק מהתמיש ביניהם, אפשר, אבל סתם להסתובב נראה לי מיותר ולא טוב.
2. כן, ולענ"ד גם לא רק כחלק מקיום יחסים, אלא אם כן זהמשהו שמאוד מאוד מגרה את הגבר ואז זה לא שייך.
3. אני חושב שכן, גם אם האיבר לא ממש מכוסה, בתנאי שאי "התבוננות ישירה ועמוקה באיבר האשה.
4. אני סבור שמה שאסור זו הבטה מכוונת של ממש. לא חייב להיות מבט של מחקר מדעי, אבל מבט עמוק וארוך לא, מבט קצר וחולף, כן.
5. חדירה ממש כתוב ברוב הספרים שעדיף שיהיה בכיסוי. אולם אם יש סיבה מיוחדת, או שזה משהו שהזוג מאוד רוצה, אני חושב שאפשר.
6. יש לכאורה שתי סיבות- על פי הפשט זה נועד למנוע "זילות" של האשה. כי המקום הזה הוא לא תמיד נקי, לא תמיד מריח טוב וכדומה... לעיתים יש בו דם, הפרשות וכו', אז התבוננות בו יכולה להגרום לזילות. כמו כן זה יכול להביך.
על פי הסוד, זה דבר שקשור ליסודות עמוקים שלא מתבוננים במקום התורף. בכל מקרה, להרבה דעות מדובר באיסור שהוא רק במבט עמוק ומביך ולא בכל מבט.
1. להסתובב בבית ערומים לגמרי לא נראה, צניעות היא לא רק בין הבעל לאשתו, היא גם כלפי שמיא. אז אם זהחלק מהתמיש ביניהם, אפשר, אבל סתם להסתובב נראה לי מיותר ולא טוב.
2. כן, ולענ"ד גם לא רק כחלק מקיום יחסים, אלא אם כן זהמשהו שמאוד מאוד מגרה את הגבר ואז זה לא שייך.
3. אני חושב שכן, גם אם האיבר לא ממש מכוסה, בתנאי שאי "התבוננות ישירה ועמוקה באיבר האשה.
4. אני סבור שמה שאסור זו הבטה מכוונת של ממש. לא חייב להיות מבט של מחקר מדעי, אבל מבט עמוק וארוך לא, מבט קצר וחולף, כן.
5. חדירה ממש כתוב ברוב הספרים שעדיף שיהיה בכיסוי. אולם אם יש סיבה מיוחדת, או שזה משהו שהזוג מאוד רוצה, אני חושב שאפשר.
6. יש לכאורה שתי סיבות- על פי הפשט זה נועד למנוע "זילות" של האשה. כי המקום הזה הוא לא תמיד נקי, לא תמיד מריח טוב וכדומה... לעיתים יש בו דם, הפרשות וכו', אז התבוננות בו יכולה להגרום לזילות. כמו כן זה יכול להביך.
על פי הסוד, זה דבר שקשור ליסודות עמוקים שלא מתבוננים במקום התורף. בכל מקרה, להרבה דעות מדובר באיסור שהוא רק במבט עמוק ומביך ולא בכל מבט.
צניעות
א. לענ"ד זה יכול להיות גם סתם ככה, אם זה במקרה ודרך ארעי, אבל מכיוון שזה כמובן דבר שיש בו משום גירוי וכדומה, זה ראוי שזה יעשה כחלק מתשמיש.
ב. לדעתי עניין הדדים הוא לכולם, כולל לבני תורה, חז"ל מכנים זאת "הוד יופיה" ויש תיאור מפורש של רב חסדא שמנחה את בנותיו להתנהג כך לבעליהם (מהגמרא שם לא ברור שמדובר בראיה, אלא במגע). זה דבר שנועד להיות בין כל איש לאשתו.
ג. לשמש במוך פירושו שהאשה שמה באותו מקום מוך (בגד רך) כדי שהזרע לא יגיע לרחם. זה למעשה אמצעי מניעה של פעם.
ד. כן, כמובן.
א. לענ"ד זה יכול להיות גם סתם ככה, אם זה במקרה ודרך ארעי, אבל מכיוון שזה כמובן דבר שיש בו משום גירוי וכדומה, זה ראוי שזה יעשה כחלק מתשמיש.
ב. לדעתי עניין הדדים הוא לכולם, כולל לבני תורה, חז"ל מכנים זאת "הוד יופיה" ויש תיאור מפורש של רב חסדא שמנחה את בנותיו להתנהג כך לבעליהם (מהגמרא שם לא ברור שמדובר בראיה, אלא במגע). זה דבר שנועד להיות בין כל איש לאשתו.
ג. לשמש במוך פירושו שהאשה שמה באותו מקום מוך (בגד רך) כדי שהזרע לא יגיע לרחם. זה למעשה אמצעי מניעה של פעם.
ד. כן, כמובן.
הרהורים
זו שאלה טובה שגם אני חשבתי עליה המון, התשובה לעניות דעתי מורכבת משניים-
א) צריך להבין שיש בעולם "בחינות", דרגות, שלבים וכדומה... ישנן בהחלט בחינות שבהן המעשה הוא חמור יותר (לדוגמא- מי שיהרוג מישהו בפועל יענש קשות, מי שרק יחלום על הריגת מישהו אחר לא יענש) אולם ישנן בחינות שבהם המחשבה היא חמורה יותר. בחינות עליונות שבהן אין עונש מעשי.
ב) בניגוד למה שמקובל בימינו, על פי היהדות המחשבה, כמו הדיבור, פועלת מאוד. בימינו נהוג לומר שאין משמעות למילים ורק מה שכתוב פועל, אולם לפי היהדות הדיבור פועל, משנה וקובע ואפילו ניתן להיענש על דיבור לא ראוי, להפוך סתם חפץ להקדש על ידי דיבור וכדומה... אותו דבר לגבי המחשבה- המחשבה פועלת, יוצרת ומשנה עולמות.
אולם אפילו יותר מזה- מכיוון שהמחשבה היא טהורה יותר, עליונה יותר, חופשית יותר וקרובה יותר לאלוקות (שהרי אלוקים פועל הכל במחשבה) הרי שמבחינות מסויימות המחשבה פועלת אפילו יותר מאשר הדיבור והמעשה, כי היא קרובה יותר לשורש העליון של החיים. אולי ניתן להבין את זה קצת, בהשאלה כמובן ולהבדיל הרבה הבדלות, על ידי השוואה לכלים מעשיים בימינו. פטיש הוא כלי גס וחזק והוא בהחלט יכול לפעול, אולם לפעולה הגסה שלו יש מגבלות, מטוס הוא הרבה יותר שברירי ומצריך טיפול וכו', אולם יכולת הפעולה שלו גדולה יותר ואילו מחשבים לא זזים, למעשה, אבל יכולים לשנות את כל העולם כולו. אז לפי זה המחשבה העליונה של האדם היא פועלת אפילו יותר ממעשיו וטומאת המחשבה מזיקה יותר מאשר טומאת הגוף.
נקודה אחרונה- על פי תורה פנימית המחשבה חמורה יותר מכיוון שאין בה "מיתוק" כלומר- כשאדם חושב מחשבות רעות, שום דבר לא מטהר אותן בסוף, המעשה סופו להיטהר על ידי משהו (וד"ל), אולם המחשבה נשארת גסה ומזיקה...
כמובן שעל דרך זו המחשבה הטובה פועלת גם היא המון בעולם!
זו שאלה טובה שגם אני חשבתי עליה המון, התשובה לעניות דעתי מורכבת משניים-
א) צריך להבין שיש בעולם "בחינות", דרגות, שלבים וכדומה... ישנן בהחלט בחינות שבהן המעשה הוא חמור יותר (לדוגמא- מי שיהרוג מישהו בפועל יענש קשות, מי שרק יחלום על הריגת מישהו אחר לא יענש) אולם ישנן בחינות שבהם המחשבה היא חמורה יותר. בחינות עליונות שבהן אין עונש מעשי.
ב) בניגוד למה שמקובל בימינו, על פי היהדות המחשבה, כמו הדיבור, פועלת מאוד. בימינו נהוג לומר שאין משמעות למילים ורק מה שכתוב פועל, אולם לפי היהדות הדיבור פועל, משנה וקובע ואפילו ניתן להיענש על דיבור לא ראוי, להפוך סתם חפץ להקדש על ידי דיבור וכדומה... אותו דבר לגבי המחשבה- המחשבה פועלת, יוצרת ומשנה עולמות.
אולם אפילו יותר מזה- מכיוון שהמחשבה היא טהורה יותר, עליונה יותר, חופשית יותר וקרובה יותר לאלוקות (שהרי אלוקים פועל הכל במחשבה) הרי שמבחינות מסויימות המחשבה פועלת אפילו יותר מאשר הדיבור והמעשה, כי היא קרובה יותר לשורש העליון של החיים. אולי ניתן להבין את זה קצת, בהשאלה כמובן ולהבדיל הרבה הבדלות, על ידי השוואה לכלים מעשיים בימינו. פטיש הוא כלי גס וחזק והוא בהחלט יכול לפעול, אולם לפעולה הגסה שלו יש מגבלות, מטוס הוא הרבה יותר שברירי ומצריך טיפול וכו', אולם יכולת הפעולה שלו גדולה יותר ואילו מחשבים לא זזים, למעשה, אבל יכולים לשנות את כל העולם כולו. אז לפי זה המחשבה העליונה של האדם היא פועלת אפילו יותר ממעשיו וטומאת המחשבה מזיקה יותר מאשר טומאת הגוף.
נקודה אחרונה- על פי תורה פנימית המחשבה חמורה יותר מכיוון שאין בה "מיתוק" כלומר- כשאדם חושב מחשבות רעות, שום דבר לא מטהר אותן בסוף, המעשה סופו להיטהר על ידי משהו (וד"ל), אולם המחשבה נשארת גסה ומזיקה...
כמובן שעל דרך זו המחשבה הטובה פועלת גם היא המון בעולם!
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
